שימוש בשמן זית ללא תווית כשרות

 שאלה: אדם קיבל בקבוק שמן זית מפועל ערבי ללא תוויות – האם הוא מותר בשימוש למאכל?

תשובה קצרה: באופן עקרוני שמן זית טהור ללא תוספות (100% שמן זית) וללא חשש עורלה מותר בשימוש לכתחילה אף אם הוא נכתש ונסחט בבית הבד של ערבים. אולם כיום שמן זית סתמי ללא תווית של גוף כשרות מוסמך – הוא אסור באכילה - היות ובחלק מבתי-הבד מוסיפים גם שמנים וחומרים אחרים, אשר בחלקם כשרותם מסופקת ובחלקם אינם כשרים בעליל. לפיכך אין להשתמש בשמן זה למאכל אך הוא מותר להדלקת נרות.

תשובה מורחבת:באופן עקרוני שמן זית טהור ללא תוספות וללא חשש עורלה מותר בשימוש לכתחילה אף אם הוא נכתש ונסחט בבית הבד של ערבים, אינו אסור מצד עצמו – שאף על פי שבתחילה גזרו חכמינו ז"ל שלא להשתמש בשמן של נכרים – בכדי לא ליצור קירוב דעת בין יהודים לנכרים, אף אם היה מדובר בשמן זית טהור - הם ביטלו גזירה זו משום "שאין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכול לעמוד בה" (עפ"י מס' עבודה-זרה לה ע"ב-לו ע"א), וכך נפסק להלכה (רמב"ם הל' מאכלות אסורות פרק י"ז הלכה כב, שו"ע יו"ד סי' קיד סעי' ז).

אולם היתר השימוש בשמן של נכרים הוא רק כאשר מדובר בשמן שידוע בוודאות שאין בו חשש איסור – כפי שכתב רבי יעקב חיים סופר זצ"ל (כף החיים יו"ד סי' קיד ס"ק לג): "שמן ודבש של עכו"ם מותרים.... והיינו דווקא שהוא נקי, אבל ביש חשש איסור לא נכנס בזה דהכל לפי המקום והזמן". ואכן כיום בסתם שמן זית ללא תווית כשרות קיימות לגביו מספר שאלות שאת חלקם ניתן להתיר בדיעבד ואת חלקם אין להתיר אפילו בדיעבד.

חשש ערלה קיים גם בשמן זית, אמנם באחוזים נמוכים, אבל הוא קיים. כמו כן דיני עורלה חלים גם על גידולי נכרים בארץ-ישראל (שו"ע יו"ד סי' רצד' סעי' ח-ט). לפיכך, מלכתחילה לקנות שמן זית שיש עליו כשרות שאין בו חשש ערלה. אולם כשאדם קיבל שמן זית וידוע לו בוודאות שהוא שמן זית טהור (100% שמן זית) רק שאינו יודע בוודאות אם אינו מזיתים של ערלה – יכול להשתמש, בהסתמך על כך שמדובר באחוזי ערלה נמוכים.    

אולם שמן זית סתמי שאין מידע מה תכולתו – קיים חשד שמעורבים בו חומרים נוספים שבחלקם אינם כשרים כללושאין להשתמש בהם אפילו לא בדיעבד – כיוון שידוע שבחלק מבתי הבד מוסיפים אנזימים לזיתים לפני הסחיטה על מנת למצות את השמן האצור בהם עד תום. כמו כן, משיקולים כלכליים מוסיפים חלק מבתי הבד שמנים נוספים שלא ידוע מה מקורם, ובכדי שלא יזהו את הזיוף מוסיפים חומרים מתחלבים על מנת שתערובת השמנים תחזיק מעמד, ורכיבים אלו בחלקם אינם כשרים. בנוסף לכך מוסיפים לשמנים המזוייפים הללו צבעי מאכל – בכדי לשוות לשמן גוון של שמן זית טבעי (עפ"י מידע מארגון "כושרות"). במקרים אלו מדובר במוצרים המוגדרים כ"דבר המעמיד" וכדו' שלא חלים עליו דיני ביטול בששים כפי שפסק השו"ע (יו"ד סי' פז סעי' יא) ואפילו בדיעבד הם אסורים בשימוש.

לפיכך כשרוכשים שמן זית למאכל – צריך לוודא שיש עליו תווית של כשרות מוסמכת - בין אם הוא מיוצר ע"י יהודים בין אם מיוצר על ידי נכרים. אך בנוסף לכל האמור קיימת עדיפות הלכתית לרכוש דווקא תוצרת יהודית כשרה.