כושרות: לא מביעים חוסר אמון במערכת

בארגון כושרות מפרסמים היום הבהרה בעקבות הפרסומים אודות מאמר של אחד מרבני הארגון בנוגע לחובת הבירור האישית בענייני כשרות.

שלמה פיוטרקובסקי מתוך אתר ערוץ 7 | אב תשע"ו
כושרות: לא מביעים חוסר אמון במערכת

בסוף השבוע פורסמה בערוץ 7 סקירת מאמר של הרב יצחק דביר מארגון 'כושרות'. המאמר קובע כי קיימת חובה לברר את הכשרות גם כאשר ישנה תעודת כשרות בבית העסק.

מדובר במאמר שפורסם בגליון תמוז של כתב העת 'אמונת עתיך' של מכון התורה והארץ, ולצידו פורסמה תגובת הרב יהודה עמיחי מהמכון, השוללת את מסקנות המאמר.

בעקבות ההדים שעורר הפרסום פרסמו היום (שני) אנשי ארגון כושרות הבהרה, לפיה חובת הבירור אינה נובעת מחוסר אמון במערכות הכשרות, וכי במקרה בו לא ניתן לברר בקלות את הדברים אפשר לסמוך על תעודת הכשרות.

"לצערנו מן הסקירה היה נשמע כאילו ההוראה לבירור הכשרות נובעת ממשבר אמון עם גופי הכשרות, זיופי כשרות וכדומה, וכביכול כבר לא ניתן לסמוך על כל גוף שהוא אלא על כל אדם מוטל לבדוק ולוודא את נושא הכשרות בעצמו", כתבו בכושרות ואף ביקשו להבהיר כי 'כושרות' אינם מעניקים השגחת כשרות לעסקים ואין להם אינטרס כלכלי בתחום.

"למעשה ההלכה אינה דורשת מכל אדם להשגיח בעצמו על כל מאכל הנכנס לפיו, וכידוע 'עד אחד נאמן באיסורים', אך להבדיל מעדותו של עד אחד שמעיד על כשרותו של המאכל לאחר שכבר הוכן ואין בכך פקפוק, תעודת כשרות נחתמת עוד קודם הכנת המוצר, והיא בעצם מהווה מעין התחייבות של מערכת הכשרות להשגיח על המקום בתקופה זו. בהתחייבות מעין זו גם בחיי היומיום כשהדבר חשוב לנו אנו מקפידים ככל האפשר לברר שהדבר נעשה, לדוגמא: אדם שמזמין דירה אצל קבלן ומסכם איתו על ריצוף מיוחד או חלוקה מסוימת של הדירה, לא ישלם לקבלן על הדירה על סמך כך שבוודאי עשה כמו שסיכמו ביניהם, אלא יבדוק שהכל בוצע כמסוכם לפני התשלום", נאמר בהבהרה.

בכושרות מדגישים, "חשוב להדגיש שבירור זה אינו נובע מחוסר אמון במערכת, ולכן מבררים את הכשרות אצל המשגיח ואין צורך ללכת לבדוק כיצד הדברים מבוצעים בפועל, חובת הבירור נובעת מהחשיבות שנותנת ההלכה למאכלים שהאדם מכניס לפיו. כמו כן, חובת הבירור אינה חלה אלא כאשר ניתן לברר זאת בקלות, כשהמשגיח נמצא במקום או שניתן להשיג בקלות את מספר הטלפון שלו (המצוין פעמים רבות על גבי התעודה), אך כאשר הדבר כרוך בטרחה רבה – ניתן לסמוך על כך שבוודאי מערכת הכשרות עמדה בהתחייבותה והמאכלים כשרים".

"בירור הכשרות נצרך גם על מנת לברר האם רמת הכשרות במקום מתאימה למנהגים של הסועדים, למשל: כשרות במסעדה שמבשלים בה גויים על פי הכרעת הרמ"א, אינה מתאימה לספרדים. כך גם בירור האם בשר חלק או לא. כפי שמקבלן לא נקנה בית על פי עדותו שהוא 'יפה' בלבד, אלא נברר מה נכלל בתוכו, כך יש לברר מה נכלל במילה 'כשר' והאם הדבר מתאים לרמת הכשרות אותה אנו צורכים", אומרים בכושרות.

לקריאת המאמר שפורסם ע"י הרב יצחק דביר לחץ כאן>>

למעבר לקריאת הכתבה באתר ערוץ 7 לחץ כאן>>

toraland whatsapp