בעת האחרונה נערכים דיונים בדבר אפשרות להפעלת 'היתר עסקא במסלול אישי' - רכישת אג"ח בלא חשש איסור ריבית. בצורה כזו מודיע הקונה לחברה שהוא מעוניין להתקשר עמה בהסכם 'היתר עסקא' על בסיס אישי, ועל בסיס הודעה זו להביא לכך שעם רכישת אג"ח של החברה על ידו, ישתנו תנאי האג"ח בכל הנוגע אליו ויוכפפו ל'היתר העסקא'.

כיצד ינהג אדם שומר מצוות במסגרת עסקה זו?

כיצד פותרים את בעייתיות העסקה לאדם לא שומר מצוות שאינו מודע לאיסור הלוואה בריבית?

בנוסף, האם אדם זה הקונה אג"ח במסלול אישי יוכל אח"כ למכור אג"ח זו לאחרים שאינם מודעים שמעתה האג"ח אינה ב'היתר עסקא' ועליהם לחדש מסלול אישי.

המאמר שלפנינו עוסק בשאלות אלו ומנסה לתת מענה הלכתי להפעלת מסלול זה לרווחת הקונה והחברה המנפיקה את האג"ח.

לאחרונה הועלתה הצעת חוק 'הורים וילדיהם' הכוללת בתוכה רשימה של זכויות שההורים חייבים להעניק לילדיהם, זכויות המקנות לילד את אפשרות התביעה של זכויות אלו.

לדוגמה: זכות הילד להיקרא בשם המכבד אותו, זכותו להתפתחות גופנית ונפשית, זכות לחופש מצפון ודת ועוד. גישה זו מעמידה את הילד מול הוריו בעמדת שוויון משפטי, עמדה בה הילד יכול לתבוע מהוריו את זכויותיו המגיעות לו על-פי חוק.

האם עמדה זו משקפת את עמדת ההלכה?

הרב זאב שמע במאמר שבוחן הצעת חוק זו בהיבט הלכתי, כאשר בבסיס הדיון עומדת ההבחנה בין זכויות הילד לבין טובתו - האם זכויות הילד הן בהכרח טובתו? האם יכול הילד לתבוע את הוריו על הפרת זכויותיו?

בנוסף דן המחבר בשאלת היחס ההלכתי בין ההורים לילדים - מהן חובות ההורים לילדיהם ומהן זכויותיהן? האם ילדיו של אדם הם רכושו וקניינו?

נושא הכשרות והנאמנות עליה מעסיק רבות אדם המעוניין לאכול מחוץ לבית במקום מושגח. האם יוכל אדם זה לסמוך על אמירתו של בעל מסעדה שהאוכל בה כשר, או שמא עליו לדרוש את נאמנותו של המשגיח במקום?

לעומת הלכות רבות שבהן כללי ההכרעה כתובים וברורים, בדיני כשרות עושים רבים דין לעצמם: לעתים מחמירים לכתחילה לאכול דווקא מאכלים המושגחים בהשגחה מסוימת, אך בשעת הצורך מקלים לעצמם לאכול גם מהמושגחים בהשגחות אחרות; לעתים מבררים עם המשגיח על טיב הכשרות, ולעתים מסתפקים באמירתו של בעל הבית שהאוכל שהוא מגיש לפניהם כשר.

האם לעמדה זו יש מקור בהלכה?

המאמר שלפנינו מברר שאלות אלו שבבסיסם עומדת שאלת הנאמנות - על מי ניתן לסמוך בעניינים אלו; על בעל המסעדה, המשגיח או על תעודת הכשרות של הרבנות המקומית?

בין היתר מברר המחבר את היקף חובת המשגיח - האם הוא צריך להיות כל שעות היום במסעדה או מספיק בשעות מסוימות בלבד? כיצד המשכורת של המשגיח יכולה להשפיע הלכתית על נאמנותו?

האם לרב קוק זצ"ל הייתה שיטה ייחודית ודעה מחמירה בענייני חשמל בשבת כפי שגורסים חלק מהרבנים בני ימינו?

הממשק בין ההלכה לטכנולוגיה בא לידי ביטוי בעניין חשמל בשבת. רבות נכתב אודות נושא זה – על תוקף האיסור ומהותו; אילו מלאכות או איסורים יש לשייך להפעלת מכשיר חשמלי בשבת?

המאמר שלפנינו מתמודד עם גישה הטוענת שלרב קוק הייתה שיטה ייחודית ומחמירה בענייני חשמל בשבת. הרב ישראל רוזן מברר את שיטת הרב קוק הן מדבריו עצמו והן מדברי תלמידו, הרב ישראלי, כאשר השאלה היא האם לרב קוק הייתה דעה ייחודית בנוגע לאיסור חשמל בשבת?

שכירות דירה הוא הליך מורכב מבחינה משפטית וכולל בתוכו הסתעפויות רבות. המאמר שלפנינו עוסק ביחס ההלכתי בין השוכר למשכיר התלוי בהגדרת השכירות.

האם השוכר ממשיך לשלם דמי שכירות לאחר שהבית נשרף?

מי משלם את דמי השכירות לאחר שהשוכר נפטר?

האם רשאי השוכר להעביר את הדירה לשוכר נוסף?

המחבר דן בשאלות אלו תוך כדי התחקות אחרי שתי גישות בסיסיות העומדות בהגדרת השכירות - גישת הקניין בה השוכר קונה לזמן מוגבל את הנכס, וגישת ההתחייבות בה המשכיר מתחייב לספק לשוכר את הנכס לתקופה מסוימת עליה הוסכם.

גישות אלו יוצרות השלכות שונות ומעניינות על טיב הקשר בין השוכר למשכיר בכל הליך השכירות, החל מעת יצירת השכירות, תשלומי השכירות וכלה בביטול השכירות.